• 1 - עמוד
  • 2 - עמוד
  • 3 - עמוד
  • 4 - עמוד

  • 5 - עמוד
  • 6 - עמוד
  • 7 - עמוד
  • 8 - עמוד

  • 9 - עמוד
  • 10 - עמוד
  • 11 - עמוד




  • 
    
    ביום א' בלילה כשהעולם שכב לנום, קרא משהו ששינה חלק ביקום.
    
    שני צרורות קצרים נורו בלילה בלבנון, ולמחרת נודע לנו על האסון.
    
    כשהשמש בבוקר זרחה, משהו היה חסר בקרבה.
    
    
    קרן אור אחת הייתה חסרה, בלילה היא נפלה. 
    
    
    אך למחרת בבוקר השמש זרחה וכי הייתה לה ברירה? האור שלה לא היה כפי שאנחנו אוהבים, ואנחנו צריכים להוסיף שם לגלעד של הבוגרים.
    
    
    
    אלוהים אנחנו לא רוצים את שמו בגל-עד, אנחנו רוצים את איתן כאן וכעת.
    
    נקבל אותו באהבה בשמחה ובגאווה, רק תן לנו אותו עכשיו אפילו לדקה.
    
    זה יהיה ערב אדיר, נהדר. יהיו בו זיכרונות, חוויות וסיפורים עליהם נשב עוד יחד איתן אנחנו וידידים.
    
    
    
    השכול תמיד יפגע בבית-ספר זה, ואנחנו עוד חולמים על עולם שיהיה תמיד יפה. 
    
    יבא איתן לכאן יצא מהמכונית, ואנחנו ניגש אליו כמו תמיד.
    
    הוא יחייך יצחק וידבר עם כולם, כמנהגו תמיד מאז ומעולם.
    
    הרי כאן הוא גדל 4 שנים, למד, שיחק ועבד כמובן בעדרים. 
    
    ועכשיו הוא כבר לא בן החיים.
    
    
    
    חסרה לנו המכונית עם הסמל של מסעדת אורחה וליראות את איתן יורד מימנה תמיד בשמחה.
    
    
    
    אנחנו יודעים שזה לא יקרה ושזו רק אשליה.
    
    אבל אלוהים תן לנו אותו רק לשנייה.
    
    אמור לו שאנו מחכים לו תמיד, ויש לנו רק מילה לאיתן להגיד.
    
    להגיד לו רק שלום ולהתראות,
    
    ושאנו רוצים אותו כאן עוד ועוד ועוד….
    
    
    
    מורה בבי'ס החקלאי בפרדס-חנה
    
    בו איתן למד
    

    אנו עושים כמיטב יכולתנו להציג מידע מהימן ועדכני,
    במידה וקיימים אי דיוקים או ברצונכם להוסיף ולעדכן מידע,
    ניתן לפנות אלינו במייל