• 1 - עמוד
  • 2 - עמוד
  • 3 - עמוד
  • 4 - עמוד

  • 5 - עמוד
  • 6 - עמוד
  • 7 - עמוד
  • 8 - עמוד





  • הרעות


    על הנגב יורד ליל הסתיו
    ומצית כוכבים חרש חרש.
    עת הרוח עובר על הסף
    עננים מהלכים על הדרך.

    כבר שנה. לא הרגשנו כמעט
    איך עברו הזמנים בשדותנו.
    כבר שנה, ונותרנו מעט.
    מה רבים שאינם כבר בינינו.

    אך נזכור את כולם –
    את יפי הבלורית והתואר,
    כי רעות שכזאת, לעולם
    לא תיתן את לבנו לשכוח.
    אהבה מקודשת בדם
    את תשובי בינינו לפרוח.

    הרעות, נשאנוך בלי מילים
    אפורה עקשנית ושותקת.
    מלילות האימה הגדולים
    את נותרת בהירה ודולקת.

    הרעות, כנעריך כולם,
    שוב בשמך נחייך ונלכה,
    כי רעים שנפלו על חרבם
    את חייך הותירו לזכר.

    ונזכור את כולם
    את יפי הבלורית והתואר,
    כי רעות שכזאת, לעולם
    לא תיתן את ליבנו לשכוח.
    אהבה מקודשת בדם
    את תשובי בינינו לפרוח.



    אנו עושים כמיטב יכולתנו להציג מידע מהימן ועדכני,
    במידה וקיימים אי דיוקים או ברצונכם להוסיף ולעדכן מידע,
    ניתן לפנות אלינו במייל