• 1 - עמוד
  • 2 - עמוד
  • 3 - עמוד
  • 4 - עמוד

  • 5 - עמוד
  • 6 - עמוד
  • 7 - עמוד
  • 8 - עמוד





  • אייזיק


    ב- 17/1/01 נהרג סגן אייזיק לוטן, מפק"צ "צוות אייזיק" בחה"ן גולני.
    לוטן או כמו שקראנו לו אייזיק היה מפקד בה' הידיעה,
    למרות שהיה צנום במידותיו היה הסמכות העליונה בשבילנו וכך הרגשנו,
    כאילו הוא האבא והאימא שלנו, ושאם ישנה בעיה וגם הקטנה ביותר – אייזיק פה והוא יפתור אותה.
    העובדה הזאת כ"כ ברורה עכשיו לאחר שנשארנו לבד.
    כל כך קשה לנו להישאר ביחד ולהמשיך אבל אין מה לעשות,
    כמו שאייזיק אמר לי "אפילו אם חבר בצוות ייהרג חס וחלילה".
    חייבים להמשיך, יש מדינה שצריך לשמור עליה.
    אחרי שאייזיק נהרג,
    הבנו כולנו שעשינו טעות והיא שאף אחד בצוות לא הכיר את אייזיק בתור חבר וזה הפספוס הרציני שלנו.
    יותר מכל אייזיק התמיד לדבוק בערכים עליונים כמו קודם להיות בן אדם
    לפני שנהיה חיילים נהיה אנשים ונעזור אחד לשני.
    לדוגמא – מקרה שקרה במהלך אימון הקיץ 2000.
    בשבוע בולדרים, קרוב לחרמון,
    היינו קרובים לסיום האימון וצוות הוותיקה (הצוות הבכיר, המקצועי והמועדף בפלוגה) סיים להתאמן וירד למאהל.
    לצוות אייזיק (הצוות הצעיר) נשאר עוד תרגיל אחד לבצע, עניין של שעה וחצי.
    בינתיים, אייזיק ציפה שהוותיקה יתחילו בקיפול המאהל.
    אחרי התרגיל, לקראת הערב, אנחנו יורדים מהשטח ומגלים שהמאהל עומד והוותיקה יושבים
    ומיד אייזיק "נדלק" והתחיל להתווכח עם כולם ועמד מול כל הפלוגה כולל רס"פ וקצינים
    וביקש לדעת למה לא עזרו בעבודה של רבע שעה לצוות הצעיר.
    שוויון – זה מה שאהבנו אצל אייזיק – יחסי אנוש.
    מתגעגעים ואוהבים

    צוות אייזיק
    אוהד גוזלן.

    הרבה מה לומר שאנשים לא יודעים, קשה
    אבל אני אספר על מקרה אחד מיני רבים שלי גרם להרגיש איזה קצין וחבר יש לי בצבא.
    יום אחד בסוף האימון התחלנו לנווט והפנים שלי היו נפולות בגלל איזושהי בעיה שהציקה לי,
    ולא תפקדתי כמו שצריך ואז אייזיק בא אליי ולא הקשבתי למה שהוא אמר לי ועשיתי לו תנועה של דחייה עם היד.
    הוא כעס והסתכל לי על הפנים ומייד הבין שמשהו לא בסדר איתי.
    הוא לא צעק ולא העניש אלא בא אלי ואמר לי "ירין, מה קרה?"
    עניתי לו – "עזוב אייזיק, זה שום דבר", הוא הסתכל אלי שוב ואמר "ירין, ספר לי מה יש?"
    שוב עניתי לו – "עזוב, אייזיק, אני אטפל בזה לבד".
    והוא ענה לי "מה אתה מתבייש ממני ספר לי", ואני שוב התעקשתי ואמרתי לו שזה מסובך.
    והוא שוב הסתכל ואמר "ירין, שום דבר לא מסובך, תזכור את זה ותמיד תדע שאתה יכול לבא אליי".
    אם להגיד את האמת, ידעתי בכל ליבי שאני יכול לבא אליו והוא יפתור את זה.
    הוא המשיך להתעקש ולהזכיר את זה שגם אחרי שנה שאנחנו ביחד תמיד אפשר לבא אליו והוא יסדר את הבעיה.
    לכל חייל יש את הבעיות שלו, חוץ מצבא ומקצועיות שבזה הוא מומחה הוא גם מומחה בלהקשיב ולפתור בעיות אישיות.
    ולכן נאמר עליו שקודם היה בן אדם ודאג לחייליו כמו לבנים שלו, ואחר כך היה חייל שגם בזה הצטיין
    הלוואי שכל הקצינים והסגל יוכלו להגיע לרמה האנושית שלו שאני אישית הערצתי.

    ירין – חייל שמתגעגע.


    אנו עושים כמיטב יכולתנו להציג מידע מהימן ועדכני,
    במידה וקיימים אי דיוקים או ברצונכם להוסיף ולעדכן מידע,
    ניתן לפנות אלינו במייל