• 1 - עמוד
  • 2 - עמוד
  • 3 - עמוד




  • עידן בהט על דודו אבי אסייג ז"ל


    אבי אסייג הוא דוד שלי. האח הצעיר של אימי. בן זקונים לסבא וסבתא.
    הייתי בן 4 כשנהרג, והזיכרון האחרון שנישאר לי ממנו הוא זמן קצר לפני מותו.
    אבי יצא מהבסיס לכמה שעות באותו יום כדי להגיע לברית של בן-דודי ערן. הוא אפילו לא הספיק לפשוט את המדים.
    הוא ניגש אליי, הרים אותי, הושיב אותי על ברכיו, וביקש מהצלם לצלם אותנו על רקע הים.
    הייתי כל כך קטן, רק בן 4, ואני זוכר את זה כאילו זה היה רק אתמול.
    בלי שכיוונתי מראש, בחרתי במסלול חייו.

    כמוהו, אני לומד במגמת התיאטרון. הוא היה בצופים ואני בתנועת המדצ"ים ובמועצת הנוער. בבחינת הבגרות בתיאטרון בכיתה יא' בחרתי במחזה "אנדורה", ואז גיליתי לתדהמתי, שאבי שיחק בהצגה זו לפני 18 שנים.
    למענו ולמען משפחתי, אני מתחייב להמשיך איפה שאבי הפסיק.
    אבי היה תוסס תוכן. רעיונות וחלומות מגוונים התרוצצו לו תמיד בראש: נסיעה לאוסטרליה, לימודי תיאטרון. צייר ציורים, כתב שירים.. אחד השירים שאבי כתב הוא "עיר הנוער", ובחרתי לקרוא אותו היום...

    מתוך טקס

    אנו עושים כמיטב יכולתנו להציג מידע מהימן ועדכני,
    במידה וקיימים אי דיוקים או ברצונכם להוסיף ולעדכן מידע,
    ניתן לפנות אלינו במייל